הלופ האין סופי בוויכוחים

הלופ האין סופי בוויכוחים בחיי הזוגיות…

כנראה שכולנו מכירים את המצב הזה:

הוא אמר לי:

"איתך אני משתגע, איתה אני רגיל"

אז אמרתי לו

והוא אמר לי,

אני אמרתי לו

והוא אמר לי,

מה אמרתי לו-

כשהוא אמר לי?

אמרתי לו:

"לך תתרגל איתה"

(אתי אנקרי)

ויכוחים בין בני זוג , הם חלק בלתי נפרד ,

ואחד הנושאים השכיחים ביותר מחיי הזוגיות!

מחקרים רבים מלמדים אותנו כמה הם חשובים,

וכמה ניתן ללמוד, לחזק ולהעצים את הקשר הזוגי דווקא מהמקום הזה.

אך השאלה הגדולה מה ואיך בדיוק אנחנו עושים עם זה?

הלופ האין סופי הזה הוא למעשה תגובה על תגובה,

שפועל כמנגנון אוטומטי (האגו שלנו)

כשהאוזן שלנו שומעת את התגובה, בשבריר השנייה עוברת בנו תחושת פגיעה ורצון אוטומטי להתגונן להגיב ולחפש את הצדק.

כשאנחנו מחפשים את הצדק, כמעט ברור לנו שכנראה שלא באמת נמצא אותו ולא ממש נצא מהלופ הזה…

אך שיש הבנה וידיעה ש"התגובה שלנו על התגובה" היא אוטומטית וכמעט אין לנו עליה שליטה, שנייה לאחר מכן כנראה שמשהו בתוכנו יהיה מוכן להתחיל להתרכך, לקחת אחריות ולראות איך כן ניתן לצאת

מהלופ הזה.

מעניין לשמוע באיזה דרך אתם פועלים במצב שכזה?